אגרת פולוס השנייה אל-הקורנתים 1
א
1 מאת פולוס, שליח ישוע המשיח לפי רצון אלוהים, ומאת אחינו טימותיוס.
אל המאמינים המשיחיים בקורינתוס וביוון כולה.
2 מי ייתן שהאלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו יברך כל אחד מכם ויעניק לכם שלום.
3 הבה נברך את האלוהים אבי המשיח אדוננו, שכן הוא מקור ואב הרחמים, שמנחם ומעודד אותנו בצרותינו.
4 אלוהים מנחם אותנו בצרותינו, על-מנת שבאותו אופן נעזור גם אנחנו למתנסים בצרות שעברו עלינו.
5 שכן ככל שאנו מרבים לסבול למען המשיח, כך הוא ירבה לעודדנו ולנחמנו.
6 אם אנחנו סובלים, הרי שזה למען נחמתכם וישועתכם; אם אנחנו מנוחמים, הרי שזה למען נחמתכם: להראות לכם מניסיוננו כיצד ינחם אלוהים גם אתכם כשתתנסו בסבלנו.
7 אין לנו ספק שאם עליכם לסבול כמונו, הרי שגם תנוחמו כמונו.
8 אחים יקרים, ברצוננו להזכיר לכם את דבר הצרות שעברו עלינו באסיה. המשא והלחצים היו כבדים מנשוא, עד כי לא האמנו שנישאר בחיים.
9 חשנו שנגזר עלינו דין מוות, אך הדבר נועד ללמדנו שאל לנו לבטוח בעצמנו, אלא רק באלוהים המחיה את המתים.
10 אלוהים אכן הצילנו ממוות נורא, ואנו בטוחים שאף יוסיף להצילנו.
11 אך על כולכם להתפלל בעדנו, כי ככל שירבו המתפללים למען ביטחוננו, כן ירבו המודים לאלוהים כשיענה לתפילותיכם.
12 אנו גאים בעובדה שתמיד התנהגנו בתם ויושר, בוטחים באלוהים ולא בעצמנו. גם איתכם נהגנו כך!
13-14 מכתבי היו כנים ולא כתבתי דבר בין השורות. ואם כי עדיין אינכם מכירים אותי היטב (אני מקווה שבקרוב תטיבו להכירני), אנא, השתדלו להתגאות בי, כשם שאני אתגאה בכם ביום שובו של ישוע אדוננו.
15-16 הואיל ולא הטלתי ספק בביטחונכם והבנתכם, החלטתי לבקרכם בדרכי למקדוניה ובשובי משם, כדי שאהיה לכם לברכה כפולה וכדי שתשלחוני ליהודה.
17 ודאי תשאלו מדוע שיניתי את דעתי; האם נהגתי בפזיזות? או האם נהגתי באנוכיות ואמרתי "כן" כשהתכוונתי ל"לא"?
18 חס וחלילה! כשם שאלוהים מהימן כך לא נהגתי בקלות ראש. כשאני אומר "כן" אני מתכוון לכך.
19 טימותיוס, סילוונוס ואני סיפרנו לכם על ישוע המשיח בן-האלוהים. המשיח תמיד מקיים את דבריו ולעולם אינו אומר "כן" בהתכוונו ל"לא".
20 הוא מקיים את כל הבטחות אלוהים, יהיה מספרן אשר יהיה. אנו סיפרנו לכולם מה נאמן הוא, וכך פארנו את שם אלוהים.
21 אלוהים הוא אשר עשה אתכם ואותי למאמינים משיחיים נאמנים, והטיל עלינו את השליחות לבשר את הבשורה.
22 הוא אף חתם אותנו בחותמו, והשכין בלבנו את רוח הקודש כערבות להשתייכותנו אליו.
23 אלוהים עדי שלא באתי אליכם עד כה מפני שחסתי עליכם; לא רציתי לצער אתכם בתוכחה קשה.
24 איני מנסה לשפוט אתכם בענייני האמונה, שהרי אמונתכם איתנה. ברצוני לעזור לשמחתכם; כן, ברצוני לשמח אתכם ולא לצער.
2 Corinthians 1
Salutation
1 From Paul,t an apostle of Christ Jesus by the will of God, and Timothy our brother, to the church of God that is in Corinth,s with all the saints who are in all Achaia.t
2 Grace and peace to yout from God our Father and the Lord Jesus Christ!
Thanksgiving for God’s Comfort
3 Blessed ist the God and Father of our Lord Jesus Christ, the Father of mercies and God of all comfort,4 who comforts us in all our troublest so that we may be able to comfort those experiencing any troublet with the comfort with which we ourselves are comforted by God.5 For just as the sufferingst of Christt overflowt toward us, so also our comfort through Christ overflows to you.t6 But if we are afflicted,t it is for your comfort and salvation; if we are comforted, it is for your comfort that you experience in your patient endurance of the same sufferings that we also suffer.7 And our hope for you is steadfast because we know that as you share int our sufferings, so also you will share int our comfort.8 For we do not want you to be unaware, brothers and sisters,t regarding the affliction that happened to us in the province of Asia,t that we were burdened excessively, beyond our strength, so that we despaired even of living.9 Indeed we felt as if the sentence of death had been passed against us,t so that we would not trust in ourselvest but in God who raises the dead.10 Het delivered us from so great a risk of death, and he will deliver us. We have set our hope on himt thats he will deliver us yet again,
11 as you also join in helping us by prayer, so that many people may give thanks to Godt on our behalf for the gracious gift given to us through the help of many.
Paul Defends His Changed Plans
12 For our reason for confidencet is this: the testimony of our conscience, that with pure motivesst and sincerity which are from Godt – not by human wisdomt but by the grace of God – we conducted ourselves in the world, and all the moret toward you.13 For we do not write you anything other than whatt you can read and also understand. But I hope that you will understand completelyt14 just as also you have partly understood us, that we are your source of pride just as you also are ourst in the day of the Lord Jesus.s15 And with this confidence I intended to come to you first so that you would get a second opportunity to see us,t16 and through your help to go on into Macedonia and then from Macedonia to come backt to you and be helped on our way into Judea by you.17 Therefore when I was planning to do this, I did not do so without thinking about what I was doing, did I?t Or do I make my planst according to mere human standardst so that I would be sayingt both “Yes, yes” and “No, no” at the same time?18 But as God is faithful, our message to you is not “Yes” and “No.”19 For the Son of God, Jesus Christ, the one who was proclaimed among you by us – by me and Silvanuss and Timothy – was not “Yes” and “No,” but it has always been “Yes” in him.20 For every one of God’s promises are “Yes” in him; therefore also through him the “Amen” is spoken, to the glory we give to God.21 But it is God who establishest us together with you in Christ and who anointed us,t
22 who also sealed us and gave us the Spirit in our hearts as a down payment.ts
23 Now I appeal to God as my witness,t that to sparet you I did not come again to Corinth.ss24 I do not mean that we rule over your faith, but we are workers with you for your joy, because by faith you stand firm.t