מעשי השליחים 9

ט

1 כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים

2 וביקש ממנו מכתב אל בתי-הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי-הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים.

3 כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים.

4 הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו: "שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?"

5 "מי אתה, אדוני?" שאל שאול.
"אני ישוע שאותו אתה רודף!" ענה הקול.

6 "לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!"

7 מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי-מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש.

8-9 כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה.

10 באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו: "חנניה!"
"כן, אדוני!" השיב חנניה.

11 והאדון המשיך: "לך לביתו של יהודה ברחוב 'הישר', ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי,

12 ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו."

13 "אבל, אדוני," קרא חנניה, "שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים!

14 הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!"

15 "לך ועשה מה שאמרתי לך," אמר האדון לחנניה, "כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם-ישראל.

16 אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!"

17 חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר: "שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך."

18 "באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים,

19 ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים,

20 ואחר כך החל לבקר בבתי-הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן-האלוהים!

21 כל מי ששמע את דברי שאול נדהם. "האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?" שאלו. "חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!"

22 שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח.

23 כעבור זמן-מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול.

24 אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו.

25 לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה.

26 שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם.

27 בר-נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר-נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע.

28 לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב.

29 שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו.

30 כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס.

31 בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת-ה'.

32 פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד.

33 הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים.

34 "אניאס," אמר לו פטרוס, "ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!" והוא נרפא מיד.

35 כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון.

36 ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים.

37 באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית-הגג.

38 אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו.

39 בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן.

40 פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא: "צביה, קומי!" באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה.

41 הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם.

42 הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון.

43 פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד-עורות בשם שמעון.

Acts 9

The Conversion of Saul

1 Meanwhile Saul, still breathing out threatst to murdert the Lord’s disciples, went to the high priest2 and requested letters from him to the synagoguess in Damascus, so that if he found any who belonged to the Way,s either men or women, he could bring them as prisonerst to Jerusalem.ss3 As he was going along, approachingt Damascus, suddenly a light from heaven flashedt around him.4 Het fell to the ground and heard a voice saying to him, “Saul, Saul,t why are you persecuting me?”s5 So he said, “Who are you, Lord?” He replied, “I am Jesus whom you are persecuting!6 But stand upt and enter the city and you will be toldt what you must do.”7 (Now the ment who were traveling with him stood there speechless,t because they heard the voice but saw no one.)s8 So Saul got up from the ground, but although his eyes were open,t he could see nothing.s Leading him by the hand, his companionst brought him into Damascus.

9 Fort three days he could not see, and he neither ate nor drank anything.t
10 Now there was a disciple in Damascus named Ananias. Thet Lords said to him in a vision, “Ananias,” and he replied, “Here I am,t Lord.”11 Then the Lord told him, “Get up and go to the street called ‘Straight,’s and at Judas’ house look for a man from Tarsus named Saul. For he is praying,12 and he has seen in a visionss a man named Ananias come in and place his hands on him so that he may see again.”13 But Ananias replied,s “Lord, I have heard from many peoplet about this man, how much harm he has done to your saints in Jerusalem,14 and here he has authority from the chief priests to imprisont all who call on your name!”s15 But the Lord said to him, “Go, because this man is my chosen instrumentt to carry my name before Gentiles and kings and the people of Israel.t16 For I will show him how much he must suffer for the sake of my name.”t17 So Ananias departed and entered the house, placedt his hands on Sault and said, “Brother Saul, the Lord Jesus, who appeared to you on the road as you came here,t has sent me so that you may see again and be filled with the Holy Spirit.”s18 Immediatelyt something like scalest fell from his eyes, and he could see again. Het got up and was baptized,

19 and after taking some food, his strength returned.
For several dayst he was with the disciples in Damascus,20 and immediately he began to proclaim Jesus in the synagogues,s saying, “This man is the Son of God.”ts21 Allt who heard him were amazed and were saying, “Is this nott the man who in Jerusalem was ravagingt those who call on this name, and who had come here to bring them as prisonerst to the chief priests?”

22 But Saul became more and more capable,t and was causing consternationt among the Jews who lived in Damascus by provingt that Jesust is the Christ.ts

Saul’s Escape from Damascus

23 Now after some days had passed, the Jews plotteds together to kill him,24 but Saul learned of their plot against him.t They were also watchingt the city gatest day and night so that they could kill him.

25 But his disciples took him at night and let him down through an openingt in the wall by lowering him in a basket.t

Saul Returns to Jerusalem

26 When he arrived in Jerusalem,s he attempted to associatet with the disciples, and they were all afraid of him, because they did not believet that he was a disciple.27 But Barnabas tookt Saul,t broughtt him to the apostles, and related to them how he had seen the Lord on the road, thatt the Lord had spoken to him, and how in Damascus he had spoken out boldlyt in the name of Jesus.28 So he was staying with them, associating openly with themt in Jerusalem, speaking out boldly in the name of the Lord.29 He was speaking and debatingt with the Greek-speaking Jews,t but they were trying to kill him.

30 When the brothers found out about this, they brought him down to Caesareass and sent him away to Tarsus.

31 Thent the church throughout Judea, Galilee,t and Samaria experiencedt peace and thus was strengthened.t Livingt in the fear of the Lord and in the encouragement of the Holy Spirit, the churcht increased in numbers.

Peter Heals Aeneas

32 Nowt as Peter was traveling around from place to place,t he also came down to the saints who lived in Lydda.s33 He found there a man named Aeneas who had been confined to a mattress for eight years becauset he was paralyzed.34 Petert said to him, “Aeneas, Jesus the Christst heals you. Get up and make your own bed!”t And immediately he got up.

35 Allt those who lived in Lyddas and Sharons saw him, and theyt turneds to the Lord.

Peter Raises Dorcas

36 Now in Joppas there was a disciple named Tabitha (which in translation meanst Dorcas).s She was continually doing good deeds and acts of charity.t37 At that timet she became sickt and died. When they had washedt her body,t they placed it in an upstairs room.38 Because Lyddas was near Joppa, when the disciples heard that Peter was there, they sent two men to him and urged him, “Come to us without delay.”t39 So Peter got up and went with them, andt when he arrivedt they brought him to the upper room. Allt the widows stood beside him, crying and showing himt the tunicst and other clothingt Dorcas used to maket while she was with them.40 But Peter sent them all outside,t knelt down,t and prayed. Turningt to the body, he said, “Tabitha, get up.” Then she opened her eyes, and when she saw Peter, she sat up.s41 He gavet her his hand and helped her get up. Then he calledt the saints and widows and presented her alive.42 This became known throughout allt Joppa, and many believed in the Lord.s

43 Sot Petert stayed many days in Joppa with a man namedt Simon, a tanner.t