הבשורה על-פי יוחנן 13

יג

1  לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו.

2  בינתיים השטן כבר המריץ את יהודה איש קריות להסגיר את ישוע.

3  ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים.

4  לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת.

5  אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו.

6  כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: "אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?"

7  "כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת," השיב ישוע.

8  "לא", מחה פטרוס, "לעולם לא תרחץ את רגלי!"
"אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי," השיב ישוע.

9  "אם כך," קרא פטרוס, "רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי."

10  "מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם."

11  ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.

12  כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: "האם אתם מבינים מה עשיתי לכם?

13  אתם קוראים לי 'מורה' ו'אדון', ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת.

14  לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו.

15  נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני.

16  האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו.

17  כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.

18  "איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי.

19  אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש.

20  "אמן אומר אני לכם: כל המקבל בברכה את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי."

21  בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: "אכן, זוהי האמת - אחד מכם יבגוד בי."

22  התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון.

23  תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו,

24  ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.

25  התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. "אדוני, למי כוונתך?" שאל בלחישה.

26  "למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב," השיב ישוע.
הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש-קריות.

27  כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. "סיים את העניין במהירות," אמר לו ישוע.

28  איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון.

29  היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר.

30  יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.

31  לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: "הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן-האדם, ואלוהים יפואר בו.

32  אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה.

33  ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.

34  "אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם.

35  אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי."

36  "לאן אתה הולך, אדון?" שאל שמעון פטרוס.
"אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה," השיב ישוע.

37  "אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?" פטרוס לא הבין. "אני מוכן אפילו למות למענך!"

38  "למות למעני?" שאל ישוע. "אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!"

John 13

Washing the Disciples’ Feet

1 Just before the Passover feast, Jesus knew that his timet had come to departt from this world to the Father. Having loved his own who were in the world, he now loved them to the very end.ts2 The evening mealt was in progress, and the devil had already put into the hearts of Judas Iscariot, Simon’s son, that he should betrayt Jesus.t3 Because Jesust knew that the Father had handed all things over to him,t and that he had come from God and was going back to God,4 he got up from the meal, removedt his outer clothes,t took a towel and tied it around himself.t

5 He poured water into the washbasin and began to wash the disciples’ feet and to dry them with the towel he had wrapped around himself.t
6 Then he came to Simon Peter. Petert said to him, “Lord, are you going to washt my feet?”7 Jesus replied,t “You do not understandt what I am doing now, but you will understandt after these things.”8 Peter said to him, “You will never wash my feet!”t Jesus replied,t “If I do not wash you, you have no share with me.”t9 Simon Peter said to him, “Lord, washt not only my feet, but also my hands and my head!”10 Jesus replied,t “The one who has bathed needs only to wash his feet,t but is completelyt clean.s And you disciplest are clean, but not every one of you.”

11 (For Jesust knew the one who was going to betray him. For this reason he said, “Not every one of you ist clean.”)s
12 So when Jesust had washed their feet and put his outer clothing back on, he took his place at the tablet again and said to them, “Do you understandt what I have done for you?13 You call me ‘Teacher’ and ‘Lord,’ and do so correctly,t for that is what I am.t14 If I then, your Lord and Teacher, have washed your feet, you too ought to wash one another’s feet.15 For I have given you an examples – you should do just as I have done for you.16 I tell you the solemn truth,t the slavet is not greater than his master, nor is the one who is sent as a messengert greater than the one who sent him.

17 If you understandt these things, you will be blessed if you do them.

The Announcement of Jesus’ Betrayal

18 “What I am saying does not refer to all of you. I know the ones I have chosen. But this is to fulfill the scripture,t ‘The one who eats my breadthas turned against me.’ts19 I am telling you this now,t before it happens, so that when it happens you may believet that I am he.t

20 I tell you the solemn truth,t whoever acceptst the one I send accepts me, and whoever accepts me accepts the one who sent me.”s
21 When he had said these things, Jesus was greatly distressedt in spirit, and testified,t “I tell you the solemn truth,t one of you will betray me.”t22 The disciples began to look at one another, worried and perplexedt to know which of them he was talking about.23 One of his disciples, the one Jesus loved,s was at the tablet to the right of Jesus in a place of honor.ts24 So Simon Peters gestured to this disciplet to ask Jesust who it was he was referring to.s25 Then the disciple whom Jesus lovedt leaned back against Jesus’ chest and asked him, “Lord, who is it?”26 Jesus replied,t “It is the one to whom I will give this piece of breads after I have dipped it in the dish.”t Then he dipped the piece of bread in the disht and gave it to Judas Iscariot, Simon’s son.27 And after Judast took the piece of bread, Satan entered into him.ts Jesus said to him,t “What you are about to do, do quickly.”28 (Now none of those present at the tablet understoodt why Jesust said this to Judas.t29 Some thought that, because Judas had the money box, Jesus was telling him to buy whatever they needed for the feast,t or to give something to the poor.)s

30 Judast took the piece of bread and went out immediately. (Now it was night.)s

The Prediction of Peter’s Denial

31 Whent Judast had gone out, Jesus said, “Now the Son of Man is glorified, and God is glorified in him.32 If God is glorified in him,s God will also glorify him in himself, and he will glorify him right away.t

33 Children, I am still with you for a little while. You will look for me,t and just as I said to the Jewish religious leaders,t ‘Where I am going you cannot come,’s now I tell you the same.t
34 “I give you a new commandment – to lovet one another. Just as I have loved you, you also are to love one another.s

35 Everyonet will know by this that you are my disciples – if you have love for one another.”
36 Simon Peter said to him, “Lord, where are you going?” Jesus replied,t “Where I am going, you cannot follow me now, but you will follow later.”37 Peter said to him, “Lord, why can’t I follow you now? I will lay down my life for you!”t

38 Jesus answered, “Will you lay down your life for me?t I tell you the solemn truth,t the rooster will not crow until you have denied me three times!