הבשורה על-פי לוקס 10

י

1 לאחר מכן בחר האדון שבעים תלמידים נוספים, ושלח אותם לפניו בזוגות אל הערים והכפרים שבהם עמד לבקר.

2 "מאחר שהקציר רב והפועלים מעטים," אמר להם ישוע, "התחננו לאלוהים שישלח פועלים נוספים לעזור לכם בעבודתכם למענו.

3 לכו עתה וזכרו שאני שולח אתכם כשלוח כבשים בין זאבים.

4 אל תיקחו אתכם כסף, חפצים אישיים ואף לא זוג נעליים נוסף, ואל תעצרו בדרך לשוחח עם איש.

5 "בכניסתכם לכל בית ברכו אותו תחילה לשלום.

6 אם באותו בית גר אדם אוהב שלום, הברכה תתקיים, ואם אין הוא אוהב שלום באותו בית - הברכה תשוב אליכם.

7 "בבואכם אל כפר או עיר אל תעברו מבית מארח אחד לאחר, אלא התארחו בבית אחד בלבד, ואל תהססו לאכול ולשתות כל מה שמגישים לכם, כי הפועל ראוי לשכרו.

8 בכל עיר שבה מקבלים אתכם בשמחה איכלו את המוגש לפניכם,

9 רפאו את החולים ואמרו להם: 'מלכות האלוהים קרובה אליכם.'

10 בעיר שבה לא מקבלים אתכם צאו לרחובות וקראו:

11 'כמחאה על התנהגותכם אנחנו מנערים את אבק עירכם שדבק ברגלינו, אולם דעו לכם שאכן קרובה מלכות האלוהים!'

12 אני אומר לכם שאפילו לסדום המרושעת יהיה קל יותר ביום הדין מאשר לעיר הזאת.

13 אוי ואבוי לכן, כורזין ובית-צידה! אילו חוללתי בצור ובצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, מזמן היו שם כולם חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה.

14 כן, צור וצידון תקבלנה עונש קל משלכן ביום הדין!

15 ואתם, אנשי כפר-נחום, החושבים אתם שירוממו אתכם לשמים? לגיהינום תרדו!"

16 ישוע המשיך לדבר אל התלמידים: "מי ששומע לכם שומע לי; מי שמזלזל בכם מזלזל בי; ומי שמזלזל בי מזלזל באלוהים אשר שלח אותי."

17 כעבור זמן-מה חזרו שבעים השליחים אל ישוע ודיווחו לו בשמחה: "אדוננו, אפילו השדים נכנעים לנו כשאנו מצווים עליהם בשמך!"

18 "אכן," ענה ישוע, "ראיתי את השטן נופל מן השמים כברק!

19 באמת הענקתי לכם סמכות וכוח להתגבר על כל כוחות האויב, ולרמוס נחשים ועקרבים. דבר לא יוכל לפגוע בכם!

20 אף-על-פי-כן עליכם לשמוח לא משום שאתם יכולים להתגבר על השדים, אלא משום ששמותיכם כתובים בשמים!"

21 לאחר מכן נמלא ישוע שמחת רוח הקודש וקרא: "אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת דברים אלה מפני חכמים ומשכילים, וגילית אותם לאנשים פשוטים שבוטחים בך כמו ילדים. כן, תודה לך אבי, מפני שכך רצית.

22 הכול נמסר לי מאבי; אף אחד אינו מכיר ממש את הבן, מלבד האב, ואף אחד אינו מכיר ממש את האב, מלבד הבן ואלה שהוא בוחר לגלות להם את האב."

23 ישוע פנה אל תלמידיו ואמר להם בשקט: "זכות גדולה נפלה בחלקכם, שיכולים אתם לראות את אשר ראיתם.

24 נביאים ומלכים רבים השתוקקו לראות ולשמוע את אשר אתם ראיתם ושמעתם, אולם הם לא יכלו."

25 פעם רצה אחד מחכמי-התורה לנסות את ישוע. "רבי," שאל החכם, "מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?"

26 "מה אומרת על כך התורה?" השיב לו ישוע בשאלה.

27 "התורה אומרת: 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך; ואהבת לרעך כמוך'," השיב החכם.

28 "נכון מאוד," אישר ישוע. 'אם תקיים מצוות אלה תזכה בחיי נצח."

29 החכם רצה להצדיק את רגשותיו (מפני שלא אהב אנשים מסוימים), ולכן שאל: "מיהו רעי?"

30 ישוע השיב במשל: "יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על-ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות.

31 במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל.

32 עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו.

33 הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים.

34 השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו.

35 למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: 'דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף - אשלם את החסר בשובי.'

36 "מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?"

37 "האדם שריחם עליו," השיב החכם.
"נכון," הסכים איתו ישוע. "לך ועשה כמוהו."

38 ישוע ותלמידיו המשיכו בדרכם, וכשהגיעו לאחד הכפרים הזמינה אותם אישה בשם מרתא להתארח בביתה.

39 אחותה מרים התיישבה על הארץ לרגלי ישוע והקשיבה לדבריו.

40 מרתא חשה לחץ מהעבודה שבהכנת ארוחה גדולה לכולם, ומשום כך פרצה לחדר וקראה: "נכון שאין זה הוגן שאחותי תשאיר לי את כל העבודה? אמור לה בבקשה שתבוא לעזור לי."

41 "מרתא, יקירתי," השיב לה האדון, "את דואגת לכל כך הרבה דברים. עליך לדאוג לדבר אחד בלבד. מרים בחרה בדבר האחד הזה אשר לא יילקח ממנה."

Luke 10

The Mission of the Seventy-Two

1 After thist the Lord appointed seventy-twos others and sent them on ahead of him two by two into every townt and place where he himself was about to go.2 Het said to them, “The harvest is plentiful, but the workers are few. Therefore ask the Lord of the harvests to send outt workers into his harvest.3 Go! It am sending you out like lambss surrounded by wolves.s4 Do not carrys a money bag,t a traveler’s bag,t or sandals, and greet no one on the road.t5 Whenevert you enter a house,t first say, ‘May peaces be on this house!’6 And if a peace-loving persont is there, your peace will remain on him, but if not, it will return to you.s7 Stayt in that same house, eating and drinking what they give you,t for the worker deserves his pay.s Do not move around from house to house.8 Whenevert you enter a townt and the peoplet welcome you, eat what is set before you.9 Healts the sick in that townt and say to them, ‘The kingdom of Gods has come upont you!’10 But whenevert you enter a townt and the peoplet do not welcomes you, go into its streetst and say,11 ‘Even the dust of your townt that clings to our feet we wipe offs against you.t Nevertheless know this: The kingdom of God has come.’t

12 I tell you, it will be more bearable on that day for Sodoms than for that town!t
13 “Woe to you, Chorazin!s Woe to you, Bethsaida! For ift the miraclest done in you had been done in Tyres and Sidon,ss they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.14 But it will be more bearable for Tyre and Sidon in the judgment than for you!

15 And you, Capernaum,ss will you be exalted to heaven?t No, you will be thrown down to Hades!s

16 “The one who listenst to you listens to me,s and the one who rejects you rejects me, and the one who rejects me rejectst the one who sent me.”s
17 Thent the seventy-twoss returned with joy, saying, “Lord, even the demons submit tot us in your name!”t18 Sot he said to them, “I sawt Satan fallt like lightningt from heaven.19 Look, I have given you authority to treadt on snakes and scorpionss and on the full force of the enemy,ts and nothing willt hurt you.

20 Nevertheless, do not rejoice thatt the spirits submit to you, but rejoicet that your names stand writtent in heaven.”
21 On that same occasiont Jesust rejoiceds in the Holy Spirit and said, “I praiset you, Father, Lords of heaven and earth, becauset you have hidden these things from the wises and intelligent, and revealed them to little children. Yes, Father, for this was your gracious will.t

22 All things have been given to me by my Father.s No one knows who the Son is except the Father, or who the Father is except the Son and anyone to whom the Son decidest to reveal him.”
23 Thent Jesust turnedt to hist disciples and said privately, “Blesseds are the eyes that see what you see!

24 For I tell you that many prophets and kings longed to sees what you see but did not see it, and to hear what you hear but did not hear it.”

The Parable of the Good Samaritan

25 Nowt an expert in religious lawt stood up to test Jesus,t saying, “Teacher, what must I do to inherit eternal life?”s26 He said to him, “What is written in the law? How do you understand it?”t27 The expertt answered, “Lovetthe Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your strength, and with all your mind,s and love your neighbor as yourself.”t

28 Jesust said to him, “You have answered correctly;s do this, and you will live.”
29 But the expert,t wanting to justifyts himself, said to Jesus, “And who is my neighbor?”30 Jesus replied,t “A man was going downs from Jerusalems to Jericho,s and fell into the hands of robbers, who stripped him, beatt him up, and went off, leaving him half dead.s31 Now by chances a priest was going down that road, butt when he saw the injured mant he passed bys on the other side.s32 So too a Levite, when he came up tot the place and saw him,t passed by on the other side.33 Butt a Samaritant who was travelingt came to where the injured mant was, and when he saw him, he felt compassion for him.ts34 Het went up to himt and bandaged his wounds, pouring oils and wine on them. Thent he put him ont his own animal,s brought him to an inn, and took care of him.35 Thet next day he took out two silver coinsts and gave them to the innkeeper, saying, ‘Take care of him, and whatever else you spend, I will repay you when I come back this way.’t36 Which of these three do you think became a neighbors to the man who fell into the hands of the robbers?”

37 The expert in religious lawt said, “The one who showed mercys to him.” Sot Jesus said to him, “Go and dot the same.”

Jesus and Martha

38 Now as they went on their way, Jesust entered a certain village where a woman named Martha welcomed him as a guest.st39 Shet had a sister named Mary, who satt at the Lord’s feets and listened to what he said.40 But Martha was distracteds with all the preparations she had to make,t sot she came up to him and said, “Lord, don’t you caret that my sister has left me to do all the workt alone? Tellt her to help me.”41 But the Lords answered her,t “Martha, Martha,s you are worried and troubledt about many things,

42 but one things is needed. Mary has chosen the bestt part; it will not be taken away from her.”